שאמל אזמה, מרצה לפיתוח בינלאומי, המכון לפיתוח גלובלי, אוניברסיטת מנצ'סטר.
COVID-19 האיץ את הצמיחה בכלכלה הדיגיטלית באמצעות עלייה דרמטית בעבודה מהבית,
קניות מקוונות, בידור דיגיטלי, שירותים מקוונים, בין תחומים אחרים.
רעיונות כמו הגירה טלפונית (telemigration) שבה אנשים ממקומות שונים בעולם עובדים במשרדים וירטואליים אולי היו נשמעים מקוממים פעם. כיום, רבים כבר עובדים מהבית באמצעות הזרמת וידאו.
עתיד וירטואלי לחלוטין הוא אולי לא סביר, אך תזוזות כאלה הן אתגר מהותי לאופן שבו אנו מארגנים חברות. חוקים ותקנות השולטים בין היתר על סחר, מיסוי, עבודה וביטחון סוציאלי, מבוססים במידה רבה על מדינות המוגדרות גיאוגרפית המכילות ומסדירות את הפעילות הכלכלית והחברתית שלנו.
זה חל על הסדר הכלכלי העולמי המורכב מהסכמות בין מדינות לניהול יחסי גומלין ביניהן.
לדוגמה, משטר בינלאומי מסדיר שירותים על סמך אופן אספקת השירות, בתורו נקבע על ידי היכן הקונה והמוכר נמצאים.
עבור סחר בסחורות משתמשים בגבולות ליישום כללים כגון מכסים ותקנים.
במיסוי, המעבר מפיזי לדיגיטלי הביא לאתגר גדול בדיני המיסוי.
באופן דומה, החיים במדינה אחת ועבודה במדינה אחרת נותרים אתגר ביורוקרטי גם בכמה מהכלכלות המשולבות ביותר בעולם.
במהלך השנים האחרונות התנהלו ויכוחים כיצד להתמודד עם שינויים אלה על רקע שינויים טכנולוגיים מתמשכים.
ברמה בסיסית, אנו עומדים בפני שתי אפשרויות. האם המשימה העומדת בפנינו היא כיצד אנו מתאימים את החוקים והתקנות הקיימים שלנו כדי להתאים לטכנולוגיות חדשות אלה? או שמא עלינו לחשוב על אמצעי תקנות חדשים לחלוטין השולטים ביחסינו הכלכליים והחברתיים בעידן טכנולוגי חדש?
עד כה התמקדו בראשונים. בסחר, למשל, הדיונים התמקדו, לעתים קרובות עם הצלחה מועטה, בנושאים כמו החלטה אם זרמי נתונים הם סחר, כיצד אנו מטילים מכסים על סחורות הנסחרות בצורה אלקטרונית, או שמא ספר אלקטרוני הוא טובין או שירות.
לחלופין, אולי נרצה לחשוב על השינוי הטכנולוגי המתמשך כהתחלה של עולם חדש לחלוטין. עולם הזקוק לחשיבה מחודשת וקיצונית וחוקים ותקנות חדשים המתאימים לעידן הטכנולוגי החדש. אבל איך זה ייראה?
דיגיטל Bretton Woods
כמה פרשנים התקשרו לכנס "דיגיטלי ברטון וודס" לקביעת משטר חדש של ממשל עולמי לעידן הדיגיטלי,
כולל דיון על ממשל בינה מלאכותית, נתונים, ארביטראז 'מס על ידי תאגידים רב לאומיים, וסטנדרטים בינלאומיים למדידת הכלכלה הדיגיטלית והלא מוחשית.
ג'יימס בלסילי, מייסד שותף של המכון לחשיבה כלכלית חדשה, קרא לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) לזרז רגע חדש של ברטון וודס "לתת מענה למציאות הגלובלית החדשה הללו כתוצאה מכוחות דיגיטליים חסרי תקדים המעצבים את עולמנו".
ברטון וודס היה הפגישה של 44 מדינות שהתקיימה בשנת 1944 כדי לדון בסדר כלכלי חדש לתקופה שלאחר המלחמה. זה הביא להקמת הבנק העולמי וקרן המטבע והצעה לארגון סחר בינלאומי.
בין החזונות השונים לכלכלת העולם, התוצאה של ברטון וודס הייתה פשרה בין הדרישות לליברליזציה כלכלית מלאה מצד חלק בארצות הברית לבין התנגדות ממדינות אחרות. ג'ון ראגי, פרופסור לזכויות אדם ועניינים בינלאומיים בבית הספר לממשל של קנדי בהרווארד,
כינה את הפשרה הזו ליברליזם משובץ. זה היה צו בינלאומי ששמר על מידה של הרמוניזציה עולמית שהגבילה את התחרות ההרסנית בין המדינות, אך אפשרה להם גם להשיג יעדים הקשורים לתעסוקה ולתעשייה.
הפשרה של ברטון וודס וההגבלות החלשות יחסית שהטיל הסדר הכלכלי הבינלאומי בחלקים מהמאה ה -20 אפשרו לחלק מהמדינות המתפתחות באותה תקופה, כמו קוריאה וסינגפור, לנהל מדיניות סחר ותעשייה לקידום התפתחותן הכלכלית והטכנולוגית. אולם לאורך זמן, ובאמצעות ערוצים מרובים, האיזון בסדר הכלכלי העולמי שכותרתו הוא הרמוניזציה גלובלית.
המעצמות העיקריות, כולל ארה"ב והאיחוד האירופי, קידמו כללים מחמירים בתחומים הכוללים סחר, השקעות וזכויות קניין רוחני.
מגמה זו הביאה להקטנת מרחב המדיניות עבור מדינות מתפתחות, דבר המקשה עליהן לנהל מדיניות התפתחותית.
פשרה לעידן הדיגיטלי?
הדיונים הנוכחיים על הממשל בכלכלה הדיגיטלית דומים לדיונים קודמים אלה. ארה"ב, כמובילת הכלכלה הדיגיטלית בעולם,
ניהל קמפיין להסרת חסמים העומדים בפני סחר דיגיטלי על ידי קידום יעדים כגון זרימת נתונים חופשית.
עם זאת, מספר כלכלות מתפתחות ומתפתחות כמו דרום אפריקה, הודו ואינדונזיה, מתנגדות בתוקף לדחיפה זו, מחשש להשפעתה על הכלכלות הלאומיות. כתוצאה מכך, יש כיום מבוי סתום בארגון הסחר העולמי המודרני ומעבר לעיסוק בנושאים אלה באמצעות דרכים רב-צדדיות, אזוריות ובילטרליות.
כעת אנו ניצבים בפני שתי תוצאות קיצוניות: כלכלות מתקדמות מתגברות על התנגדות זו ויוצרות כללים חזקים בכלכלה הדיגיטלית, מה שמוביל לסדר כלכלי דיגיטלי מגביל ביותר המגביל את ההתפתחות הכלכלית והטכנולוגית של כמה מדינות ומעמיק את הפער הטכנולוגי בין העולם המפותח למתפתח.
לחלופין, כישלון להגיע לכללים רב-צדדיים בכלכלה הדיגיטלית פירושו שהחלקים הצומחים במהירות רבה יותר בכלכלה העולמית נותרים מחוץ למשטר הכלכלי הרב-צדדי, מה שמניע את הפיצול כאשר המדינות רודפות אחר האינטרסים שלהן בדרכים אחרות.
בעוד שהסדר הרב-צדדי הקיים פגום מאוד ומוטה כלפי מדינות מתפתחות, פיצול אינו בהכרח אינטרס של מדינות אלה מכיוון שחוסר האיזון בין הכוח ביחסים אזוריים ודו-צדדיים לעתים קרובות מוטה יותר כלפי המדינות החזקות. תרחיש זה מערער גם את אופיו הגלובלי של האינטרנט, שהביא יתרונות כמו גישה למידע, תקשורת וחירויות כלליות.
הימנעות משתי התוצאות הללו מחייבת מאמצים בינלאומיים. ברטון וודס דיגיטלי יכול להתמודד עם כמה מהאתגרים הללו ולעזור לעצב חשיבה על עתיד הממשל הכלכלי בעידן הדיגיטלי. אבל אנחנו צריכים לעשות יותר מאשר רק לאסוף נציגי מדינה. ראשית אנו זקוקים לדיון רחב יותר כיצד להסדיר פעילויות כלכליות וחברתיות בעידן הדיגיטלי. עלינו להבין כיצד הסדר הבינלאומי המגביל של העשורים האחרונים הגביל את יכולתן של מדינות מתפתחות לקדם פיתוח וכיצד כל משטר כלכלי דיגיטלי חדש יכול להימנע מתוצאה דומה.
מאמר זה פורסם מחדש מתוך The Conversation תחת רישיון Creative Commons. קרא את המאמר המקורי.
